הכרעת דין בתיק ת"ד 640-05-11 - פסקדין

אני מזכה את הנאשמת מחמת הספק, באשר הועלה ספק סביר בנוגע לטענה כי הרכב המעורב היה בתחום שדה הראיה של הנאשמת בטרם פנתה שמאלה, הכל כמפורט להלן.

האישום

1.                 הנאשמת הואשמה בכך שביום 16/12/10 בשעה 16:00 לערך פנתה שמאלה בצומת דרך גן החיות - חכם אברהם בירושלים, מבלי לתת זכות קדימה לרכב המעורב שנסע בנתיב הנגדי וגרמה לתאונת דרכים.  

2.                  הנאשמת הואשמה בנהיגה בחוסר זהירות - עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"), אי מתן זכות קדימה - עבירה על תקנה 64(א)(2) לתקנות וגרימת תאונה - עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות.

טענות ההגנה

3.                 הנאשמת כפרה בעובדות כתב האישום . טענתה בתמצית הינה כי בעת שפנתה שמאלה, לאחר שעצרה את רכבה, לא היה כל רכב בשדה ראייתה ועל כן רשאית היתה לפנות שמאלה. לטענתה התאונה נגרמה עקב נסיעה במהירות מופרזת של הנהגת המעורבת.

העובדה שאינה שנויה במחלוקת

4.                 זכות הקדימה הינה לרכבים הנוסעים בכיוון הנהגת המעורבת.

העובדות השנויות במחלוקת

5.                 העובדות ששנויות במחלוקת הינן:

·        באיזו מהירות נסעה הנהגת המעורבת. לטענתה נסעה במהירות של 40 קמ"ש, כאשר המהירות המותרת היתה 60 קמ"ש. ככל שמהירות נסיעתה היתה גבוהה יותר כך גדל הסיכוי כי היתה מחוץ לשדה הראיה של הנאשמת בעת שזו פנתה שמאלה.

·        מהי המהירות הקריטית של הנהגת המעורבת שממנה לא יכלה הנאשמת להבחין בה. האם זה 76.3 קמ"ש כפי שחישב הבוחן או פחות מכך, אם לוקחים בחשבון שהנאשמת פנתה שמאלה בנסיעה שוטפת ולא ממצב של עצירה.

·        באיזה נתיב נסעה הנהגת המעורבת האמצעי או השמאלי.

·        היכן היתה נקודת האימפקט בין הרכבים ביחס לצומת - האם מיד עם הפניה שמאלה בנתיב השמאלי, או לקראת סיום חציית הצומת. קביעת נקודת האימפקט תלויה בשאלה באיזה נתיב נסעה הנהגת המעורבת.

·        האם הנאשמת החלה הפניה ממצב של עצירה או בנסיעה שוטפת?

 העדים והראיות

6.                  ביום  התקיימו הוכחות במהלכן העידו עדים והוצגו ראיות כמפורט להלן:

מטעם המאשימה